אנו עומדים
בפתח החג המשמעותי ביותר בתולדות עם ישראל. המעמד שבו נהיינו לעם. עם ישראל, עם
סגולה. כל השתלשלות העניינים מברית בין הבתרים שכרת הקב"ה עם אברהם אבינו
ע"ה. דרך לקיחת הברכות על ידי יעקב, מכירת יוסף, ירידת יעקב ובניו מצרים. דרך
השעבוד הנורא, מכות מצרים, האותות והמופתים במצרים, קריעת ים סוף. הכל בשביל המעמד
הגדול הזה – מתן תורה.
ויותר מזה,
אפשר ללכת עוד אחורה עד בריאת העולם. יום השישי ויכלו השמים והארץ.... מה זה יום השישי?
יום השישי המיוחד הוא ו' בסיון שבו ניתנה תורה לעם ישראל. כמו שאומרים לנו
חז"ל, תלה הקב"ה את קיום שמים וארץ בקבלת ישראל את התורה. אם יקבלו מוטב
ואם לאו, העולם חוזר לתוהו ובוהו. "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ
לא שמתי". כל קיום העולם תלוי בקבלת ישראל את התורה. וכך לדורות כל קיום
העולם תלוי בקיום ישראל את התורה.
ואחרי כל זה
אנחנו צריכים להתנצל על עצם קיומנו.
הגמרא במסכת
שבת (פ"ט) אומרת "למה נקרא שמו סיני שממנו ירדה שנאה לאומות
העולם". מרגע שקיבלו ישראל את התורה בהר סיני, מאותו רגע ירדה לעולם שנאת
אומות העולם לישראל. וכל כך למה? מה אכפת לאותם גויים שלא רצו לקבל את התורה גם
אחרי שהקב"ה חיזר אחריהם, שאנחנו כן קיבלנו אותה? מה אכפת להם שאנחנו מצווים
ביותר מצוות ולכן אנחנו גם נענשים יותר על אי קיומם? כבר אצל אברהם בברית המילה נאמר
"בעצם היום הזה נמול אברהם..." מה זה בעצם היום הזה? אומרים חז"ל במדרש רבה מהו בעצם היום, אמר הקב"ה, אלו מל אברהם בלילה
היו בני דורו אומרים אלו היינו רואים אותו לא היינו מניחים אותו למול, אלא בעצם
היום הזה וכו'. מה אכפת לבני דורו של אברהם שימול את עצמו? מה אכפת להם
שיחבול בעצמו?
שנאת לבן
ליעקב מגיע עד כדי שהוא מוכן להרוג את נכדיו משנאתו לו, למרות שלא עשה לו שום רע
במשך עשרים ושתיים שנה שהיה אצלו. ונהפוך הוא, ביתו התברך והוא יודע בדיוק בגלל מי
"ניחשתי ויברכני ה' בגללך" לבן יודע שהברכה בזכות יעקב ולמרות זאת ובגלל
זאת הוא שונא אותו.
אומות העולם
מבינים את מה שאנו יודעים, שאנו נעלים מהם, שאנו טובים מהם, שאנחנו עם סגולה. והם
גם יודעים מאיפה זה בא, מהר סיני, מקבלת התורה. מרגע שקיבלנו את התורה איננו עוד
כשאר בני האדם, מעכשיו אנחנו בנים למקום.
ידועים דברי
רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי שעל הדרגות בבריאה – דומם, צומח, חי, מדבר, נוספה דרגה
נוספת והיא דרגת ישראל. דרגה זו נוספה בהר סיני כשקיבלו ישראל את התורה. כי האדם
נוצר עם רמה מסוימת של רוחניות אבל אם לא
יעבד אותה, יעבוד עליה ויצמיח אותה, יישאר בדרגה הבסיסית ביותר של מדבר, קצת מעל
הקוף. המהר"ל בפרשת יתרו מבאר זאת על פי דרכו שהעולם מתחלק לחומר וצורה.
חומר, זה החומר הבסיסי. צורה, זה אותו חומר אבל מעובד, על ידי זיקוק, על ידי צירוף
וכדו'. אומות העולם הם החומר הגולמי,
ישראל הם הצורה.
ר' איצל'ה בלאזר אמר שאם דרווין היה רואה את ר'
ישראל סלנטר, היה מבטל מיד את כל התיאוריה הכפרנית שלו. כי גם הוא היה מבין שאדם
שלם כמו ר' ישראל לא יכול לצאת מקוף. מי שרואה לפניו רק בני אדם שהם קצת יותר מ...,
יכל להמציא את האבולוציה. מי שרואה לפניו "אדם" זה כבר משהו אחר. הסבא
מקלם, הסבא מנוברדוק, ועוד גדולי בעלי המוסר, שכללו את מדרגת האדם שלהם עד שליטה
מוחלטת על גופם, על דיבורם ועל מחשבתם. כשנפתר בנו של הסבא מסלבודקא בליל שמחת
תורה, מצב הרוח בישיבת חברון (בעיר חברון) היה בשפל. עד שנכנס הסבא לביהמ"ד
להקפות, והפיח בהם את שמחת התורה. עד צאת החג. מיד כאשר נראו שלושה כוכבים, פרץ כל
הצער בבכיות נוראות של הסבא. גדלות האדם.
כאשר אומות
העולם רואים איך הופך מדבר ל"אדם", הם מבינים שהם יכולים לפתח תוכנות,
להטיס טילים לחלל, לבלות ולטייל בכל העולם ועדיין לכלל "אדם" לא הגיעו.
הם מבינים שזה מחייב אותם ולכן הם שונאים. האבות הקדושים הגיעו לדרגה זו עוד לפני
מתן תורה ולכן התגלתה שנאה זו כלפיהם כבודדים. השנאה הכללית לעם ישראל כעם התחילה
בהר סיני לאחר שקיבלו את התורה וקיבלו את האפשרות להפוך מחומר לצורה, להיות
"אדם". ואותה שנאה ממשיכה אצל אלה שלמרות היותם ישראל לא זכו, אל אותם
שזכו לקבל את התורה, לשמור לעשות ולקיים, ועל כולם לעמול ללמוד וללמד.
ואם נשאל האם
זה השם שצריך לתת להר עליו ניתנה תורה לישראל, על שם השנאה של אומות העולם? כן! כי
לפעמים זו הדרך היחידה להזכיר לנו מה זה קבלת התורה, ומה המשמעות של להיות יהודי,
להיות "אדם". כי השנאה הזו קיימת תמיד אבל מתי היא מתפרצת? כשצריכים את
התזכורת. כשאנחנו שוכחים את תפקידנו, שוכחים את יעודנו ומאבדים לאט לאט את
ה"אדם" שבנו. כשאין הקול קול יעקב, אז הידיים ידי עשו. כשאנו מאבדים את
העיקר ושמים דגש יתר על הטפל, אז מתפרצת השנאה- שנאת האומות לעם עולם ושנאת עמי
ארצות לתלמידי חכמים, כדי שנזכור למה שונאים אותנו. ואולי לאחר שנבין את שנאתם
אלינו, נשכיל גם אנחנו להבין את משמעות היותנו עם סגולה, את משמעות היותנו מקבלי
התורה, לפעול ולעשות את המוטל עלינו, לחזק ולגדל את ה"אדם" שבנו. ואז לא
נרגיש צורך להתנצל בפני אף אדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה