מקבלת התורה לאמה של מלכות

חג השבועות שהוא חג מתן תורה לא מצטיין במצוות המיוחדות לחג זה, למעט לימוד תורה כל הלילה שזה לא ממצוות החג, אלא מנהג שנהגו ישראל ע"פ הזהר, כדי לכפר על שנתם של עם ישראל בליל מתן תורה. בנוסף, מנהג זה נוהג באנשים ולא בנשים. וא"כ, מה חלקם של נשים בחג זה? אולי הקשר שלהם לחג הוא דרך המטבח ומאכלי החלב שגם זה ממנהגי החג?

מנהג נוסף יש בחג זה והוא קריאת מגילת רות. מה הסיבה לפיה קוראים מגילת רות בשבועות. יש אומרים כיוון שרות היא אמה של מלכות, סבתו של דוד המלך שנולד ונפטר בחג השבועות. יש המקשרים את רות לחג כי היא קיבלה על עצמה את התורה בגירותה. "עמך עמי ואלוקיך אלוקי....."

במה זכתה רות שתהיה אמה של מלכות? בשביל התשובה נלך למגילת רות ונראה מה מצא בה בועז.

מה גרם לבועז לשים את ליבו אל רות הלוקטת בשדה? בועז מצא בה שני דברים: הראשון, צניעות. והשני, שתים ליקטה, שלוש לא ליקטה. המדובר בצעירה ענייה מרודה שנזקקת ללקט שעורים. קשה למצוא אצל נערות במצב כזה הקפדה על צורת האדם שלהם. אבל רות שומרת על צניעותה, שומרת על ההלכות אותן למדה ממורתה נעמי ומלקטת בדיוק לפי המותר. שתים ליקטה, שלוש לא ליקטה, גם אם אחרים ישמחו על המציאה.

ובהמשך, נעמי שולחת אותה בלילה אל הגורן אל בועז. כל נערה ממוצעת, תירתע מעצם הרעיון. אבל רות הולכת ועושה את מה שהיא מבינה שצריך לעשות על פי מה שמורתה מלמדת אותה. היא רוצה להקים משפחה בישראל שתהיה המשך של משפחת חמיה ובעלה. ובשביל זה היא תעשה מה שצריך, גם אם זה לא נעים ולא מקובל. ואכן כשבועז מגלה אותה ושומע מה רצונה, "ויאמר ברוכה את לה' בתי, היטבת חסדך האחרון מן הראשון, לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר". רות נערה צעירה שכל חייה עוד לפניה מוותרת על בעל צעיר כמוה איתו תבנה את ביתה ואת עושרה, ומחפשת מי שימשיך את השושלת, מי שממנו יוולדו לה ילדים שיאירו את עיני ישראל. גם אם בשביל זה היא תתחתן אם אדם זקן שאכן מת יום לאחר חתונתה איתו.

רות כשקיבלה על עצמה את התורה קיבלה אותה על כל המשתמע מכך. קיבלה אותה על דעת זה שלא משנה באיזה מצב אני, לא משנים רצונותי האישיים. הדבר היחיד שקובע את התנהגותה זה רק רצון התורה. לכן היא תישאר צמודה לחמותה נעמי ותעשה עימה חסד. לכן היא תשמור על צניעות ועל הלכות "לקט" גם בשדה השעורים בלוקטה אחרי הקוצרים. לכן היא תקריב את כל עתידה ואשרה לכאורה כדי להקים משפחה ראויה בעם ישראל.  ולכן היא זכתה להיות אימה של מלכות. כי בזה היא מראה את היותה בת מלכים, ולא מלכי מואב אל בת של מלך מלכי המלכים והיא הראויה להמשיך ממנה את המלכות.

כל אחד וחלקו בקבלת התורה ובהמשכת התורה בעם ישראל. מלבד החיוב בשמירת כל מצוות התורה, יש את העברת התורה הלאה לדורות הבאים. הגברים תפקידם ללמוד וללמד. הנשים תפקידם לחנך, לגדל את הדור הבא, להיות הכח המניע והדוחף את המשפחה קדימה. אברהם אבינו זכה להקים את עם ישראל "כי ידעתיו למען יצווה את בניו אחריו". זה הבסיס של עם ישראל, הציווי לדור הבא. מצוות חינוך חלה על שני ההורים גם יחד, ואכן האבא ילמד עם הבנים, יאלפם בינה ויטיף בהם מוסר, אבל הוא כל היום בעבודה / בכולל. את מי הילדים רואים? את האימא. הם רואים אותה בחסדיה, הם רואים אותה בתפילותיה. הם רואים אותה בדאגתה לחינוכם, ללימודם ולגדילתם. הם רואים את מסירותה ללימוד בעלה וילדיה. הם סופגים ממנה את אהבת התורה, את ההבנה מה החשוב ומה העיקר. וממנה הם נבנים.

אולי בגלל זה נאמר על רות אימה של מלכות ולא נאמר על בועז אביה של מלכות.

והילדים גם הם צריכים לשים אל ליבם את המצווה החמישית מעשרת הדברות הנמצאת דוקא בצד הימני של הלוחות. בחלק של המצוות שבין אדם למקום. כי זה הבסיס של עם ישראל, הידיעה שמה שאתה רואה בבית, מה שאתה מקבל מההורים, זה הנכון. לא מה שרואים ברחוב, לא מה שרואים אצל חברה זו או אצל חבר זה. לא מה שרואים בבתים אחרים. קבלת התורה שלנו היא קבלת מה שהורינו מחנכים ומלמדים אותנו. אם נדע לשים בצד את כל מה שאנו רואים בחוץ ולהתחבר ולאמץ את מה שאנו רואים אצל הורינו הרי שקיבלנו את התורה כולה.